Le texte Le vocabulaire Les révisions
Zva'him
Daf 102a
וְאֵין זָר רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים וְאִם תֹּאמַר אַהֲרֹן הִסְגִּירָהּ אַהֲרֹן קָרוֹב הוּא וְאֵין קָרוֹב רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים אֶלָּא כְּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְיָם אוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי כֹּהֵן וַאֲנִי מַסְגִּירָהּ אֲנִי חוֹלְטָהּ וַאֲנִי פּוֹטְרָהּ
Traduction
and a non-priest may not inspect the shades of leprous marks to diagnose them. And if you say that Aaron quarantined her, that is difficult, as Aaron was a relative, Miriam’s brother, and a relative may not inspect the shades of leprous marks. Rather, the Holy One, Blessed be He, bestowed a great honor on Miriam at that time, and said: I Myself am a priest, and I will quarantine her for seven days to see if the shades of leprous marks persist, and I will declare her a leper if she is impure, and I will exempt her if she is not impure.
Rachi non traduit
ואין זר רואה את הנגעים. דכתיב (ויקרא י''ג:ב') והובא אל אהרן וגו':
ואין קרוב רואה את הנגעים. כדתניא בסנהדרין (דף לד:) כל ריב וכל נגע מה ריבים שלא בקרובים אף נגעים שלא בקרובים:
Tossefoth non traduit
אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים. פלוגתא היא במסכת נגעים פ''ב (מ''ה) דתנן כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר''מ אומר אף לא נגעי קרוביו ותנא ברייתא דהכא כרבי מאיר וטעמא דרבי מאיר כדמפרש באחד דיני ממונות מקיש ריבים לנגעים מה נגעים ביום אף ריבים ביום ומה ריבים שלא בקרובים אף נגעים שלא בקרובים ורבנן לא מקשי דסברי דיני ממונות בלילה:
אני מסגירה אני חולטה אני פוטרה. בספרי תניא אמר אהרן נמצאת מפסיד לאחותנו שאינו יכול להסגירה ולא לטמאה ולא לטהרה לפי דבריו למדנו שהיה אהרן דורש אין אדם רואה בנגעי קרובו ותימה במה היה מפסידה הא דאין אדם רואה את הנגעים כל שכן שהיתה טהורה:
קָתָנֵי מִיהַת מֹשֶׁה זָר וְאֵין זָר רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים
Traduction
In any event, the midrash teaches: Moses was a non-priest, and a non-priest may not inspect the shades of leprous marks, which contradicts the statement of Rav that Moses was a priest.
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק שָׁאנֵי מַרְאוֹת נְגָעִים דְּאַהֲרֹן וּבָנָיו כְּתוּבִין בַּפָּרָשָׁה
Traduction
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The halakhot of the examination of shades of leprous marks are different, because specifically Aaron and his sons, and not Moses, are written in the passage that discusses them: ''Then he shall be brought unto Aaron the priest, or unto one of his sons the priests'' (Leviticus 13:2). Therefore, there is no proof from this baraita that Moses was not a priest.
מֵיתִיבִי חָמֵשׁ שְׂמָחוֹת הָיְתָה אֱלִישֶׁבַע יְתֵירָה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יְבָמָהּ מֶלֶךְ אִישָׁהּ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּנָהּ סְגָן בֶּן בְּנָהּ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וְאָחִיהָ נְשִׂיא שֵׁבֶט וַאֲבֵילָה עַל שְׁנֵי בָּנֶיהָ
Traduction
The Gemara raises an objection to Rav’s statement from a baraita: Elisheva, the daughter of Amminadav and the wife of Aaron, had five more reasons for joy than the other daughters of Israel on the day the Tabernacle was dedicated: Her brother-in-law, Moses, was a king; her husband, Aaron, was the High Priest; her son, Elazar, was the deputy High Priest; her son’s son, Pinehas, was the priest anointed for war, who would lead the army out to battle; and her brother, Nahshon, son of Amminadav, was the prince of the tribe of Judah, who brought his offering on that day, as the first of all the princes. But on that same day of joy she was in mourning for her two sons, Nadav and Avihu, who died on that day.
Rachi non traduit
היתה אלישבע יתירה. ביום שהוקם המשכן קאי בסדר עולם:
בנה סגן. אלעזר:
בן בנה. פנחס משוח מלחמה כדאשכחן במדין אותם ואת פנחס בן אלעזר הכהן לצבא והוא המדבר אל העם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם:
אחיה. נחשון:
קָתָנֵי מִיהַת יְבָמָהּ מֶלֶךְ מֶלֶךְ אִין כֹּהֵן גָּדוֹל לָא אֵימָא אַף מֶלֶךְ
Traduction
In any event, the baraita teaches: Her brother-in-law, Moses, was a king. From this one can infer that yes, he was a king, but he was not a High Priest, contrary to Rav’s statement. The Gemara responds: Say that the baraita means: Moses was a king as well, in addition to being a High Priest.
כְּתַנָּאֵי וַיִּחַר אַף ה' בְּמֹשֶׁה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר כָּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם
Traduction
The Gemara comments: The question of whether Moses was a High Priest is subject to a dispute among tanna’im, as is taught in a baraita: When Moses was at the burning bush and expressed hesitation to deliver God’s message to Pharaoh, the verse states: ''And the anger of the Lord burned against Moses, and He said: Is there not Aaron your brother the Levite? I know that he can speak well. And also, behold, he comes forth to meet you, and when he sees you, he will be glad in his heart'' (Exodus 4:14). Rabbi Yehoshua ben Korḥa says: For every burning anger that is stated in the Torah, its effect is also stated, i.e., the Torah records an action or pronouncement as a consequence of that anger, but in this case no effect of the anger is stated.
Rachi non traduit
כתנאי. אם משה כהן היה:
נאמר בו רושם. סימן מה של חרון היה שם פעמים הכאה פעמים נזיפה פעמים קללה וגידוף כגון (שמואל א כ':ל') ויחר אף שאול כתיב בתריה בן נעות המרדות ויחר אף אליהוא (איוב ל''ב:ב') לא רבים יחכמו (שם) ויחר אף יעקב ברחל התחת אלהים (בראשית ל':ב') לשון נזיפה הוא:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר אַף זֶה נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי וַהֲלֹא כֹּהֵן הוּא הָכִי קָאָמַר אֲנִי אָמַרְתִּי אַתָּה כֹּהֵן וְהוּא לֵוִי עַכְשָׁיו הוּא כֹּהֵן וְאַתָּה לֵוִי
Traduction
Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Even in this case the anger’s effect is stated, as it is stated there: ''Is there not Aaron your brother the Levite? I know that he can speak well.'' But isn’t Aaron a priest? Why is he referred to as a Levite? This is what God is saying to Moses: I initially said that you would be the priest and he would be the Levite; now he will be the priest and you will be the Levite.
Rachi non traduit
הלא אהרן אחיך. שהיה ראוי להיות לוי ידעתי כי דבר ידבר הוא ומשם זכה לכהונה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא נִתְכַּהֵן מֹשֶׁה אֶלָּא שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים בִּלְבַד וְיֵשׁ אוֹמְרִים לֹא פָּסְקָה כְּהוּנָּה אֶלָּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי וְאוֹמֵר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ
Traduction
And the Rabbis say: Moses became a priest for the seven days of inauguration alone, and after that his priesthood expired. And some say: The priesthood expired only for the descendants of Moses, but Moses himself remained a priest, as it is stated: ''But as for Moses the man of God, his sons are named among the tribe of Levi'' (I Chronicles 23:14). This verse indicates that it was his sons who were Levites, but he himself remained a priest. And so too the verse states: ''Moses and Aaron among His priests, and Samuel among them that call upon His name, did call upon the Lord, and He answered them'' (Psalms 99:6).
Rachi non traduit
לא נתכהן משה. ולא פסקו לו כהונה מעולם:
ויש אומרים. לא פסקה כהונה אלא מזרעו אבל הוא כל ימיו כהן היה ורב דאמר כיש אומרים:
בניו יקראו על שבט הלוי. אבל הוא כהן:
מַאי וְאוֹמֵר וְכִי תֵּימָא לְדוֹרוֹת הוּא דִּכְתִיב וְאוֹמֵר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו
Traduction
The Gemara asks: What is meant by: And so too the verse states? Why did the tanna need to cite a second proof? The Gemara explains: And if you would say the first verse is written only for future generations, to include Moses’ descendants in the tribe of Levi but not to exclude him, then there is a second proof: And so too, the verse states: ''Moses and Aaron among His priests.'' The statement of Rav that Moses was a High Priest is in accordance with the opinion in this baraita.
Rachi non traduit
וכי תימא לדורות הוא דכתיב. לאחר זמן נכתב כשהיו מייחסים את הכהונה ואת הלויה ולהכי נקט בניו יקראו דלא הוה ליה למימר משה יקרא על שבט הלוי שהרי לא קיים ואין לו לומר אלא על המתייחסים:
וְכָל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם וְהָכְתִיב וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ סְטָרוֹ וְיָצָא
Traduction
The Gemara challenges the statement of Rabbi Yehoshua ben Korḥa: And is it true that for every burning anger that is stated in the Torah, its effect is also stated? But isn’t it written with regard to Moses: ''And he went out from Pharaoh in hot anger'' (Exodus 11:8)? And Moses did not say anything to Pharaoh. Reish Lakish said: Moses slapped him and left.
Rachi non traduit
סטרו. הכהו על לחיו:
וּמִי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָכִי וְהָכְתִיב וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מֶלֶךְ הוּא וְהַסְבֵּיר לוֹ פָּנִים וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רָשָׁע הוּא וְהָעֵיז פָּנֶיךָ בּוֹ אֵיפוֹךְ
Traduction
The Gemara challenges: And does Reish Lakish actually say this? But isn’t it written: ''Go unto Pharaoh in the morning; lo, he goes out unto the water; and you shall stand by the river’s brink to meet him, and the rod which was turned to a serpent shall you take in your hand'' (Exodus 7:15); and Reish Lakish says: God meant: Pharaoh is a king, and so you should be amiable toward him, and Rabbi Yoḥanan says: God meant: Pharaoh is wicked, and so you should be insolent toward him. If according to Reish Lakish Moses was commanded to greet Pharaoh with respect, how could he say that Moses slapped Pharaoh? The Gemara answers: Reverse the names of the Sages in this dispute; it is Reish Lakish who says that Moses was commanded to be insolent.
Rachi non traduit
הסביר לו פנים. והיינו ונצבת לקראתו לפי גדולתו הכון לקראתו:
העיז בו פניך. היינו ונצבת לקראתו למלחמה ולדבר עזות:
אָמַר רַבִּי יַנַּאי לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עָלֶיךָ דִּכְתִיב וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְאִילּוּ לְדִידֵיהּ לָא קָאָמַר לֵיהּ
Traduction
With regard to the respect accorded to a king, Rabbi Yannai says: Fear of the kingship should always be upon you, even when the king does not deserve respect, as it is written that Moses said to Pharaoh: ''And all these your servants shall come down unto me and bow down unto me, saying: Get you out, and all the people that follow you, and after that I will go out'' (Exodus 11:8). He mentioned Pharaoh’s servants, but he did not say this of Pharaoh himself, even though this was the eventual outcome. Rather, he spoke to Pharaoh with the respect due to a king.
Rachi non traduit
ואילו לדידיה לא קאמר ליה. וירדת אלי והשתחוית לי לאמר וגו' ואע''ג דמסקנא הכי הוה דכתיב (שמות י''ב:ל''א) ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו וגו':
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב
Traduction
Rabbi Yoḥanan says: Derive the principle from here: ''And the hand of the Lord was on Elijah, and he girded up his loins and ran before Ahab to the entrance of Jezreel'' (I Kings 18:46). Elijah the prophet ran before the evil king Ahab out of respect.
Rachi non traduit
וירץ לפני אחאב. אחאב רוכב והוא רץ לפניו שהיה אחאב יחידי ולאו אורח ארעא:
אָמַר עוּלָּא בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מַלְכוּת וְלֹא נָתְנוּ לוֹ דִּכְתִיב אַל תִּקְרַב הֲלֹם וְאֵין הֲלוֹם אֶלָּא מַלְכוּת שֶׁנֶּאֱמַר מִי אָנֹכִי ה' אֱלֹהִים [וְגוֹ'] כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם
Traduction
The Gemara continues to discuss the roles of Moses: Ulla says: Moses requested that he be given the kingship, but it was not given to him, as it is written: ''Do not draw hither'' (Exodus 3:5); and the word ''hither'' refers to nothing other than kingship, as it is stated: ''Then David the king went in and sat before the Lord, and he said: Who am I, O Lord God, and what is my house, that You have brought me hither''? (II Samuel 7:18).
Rachi non traduit
מי אנכי. דוד אמרה:
מֵתִיב רָבָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר יְבָמָהּ מֶלֶךְ אָמַר רָבָא לוֹ וּלְזַרְעוֹ קָאָמַר
Traduction
Rava raises an objection from the baraita cited earlier: Rabbi Yishmael says: Elisheva’s brother-in-law, Moses, was a king. This teaches that Moses was in fact granted kingship. Rava said: Ulla is saying that Moses did not receive kingship for himself and for his descendants, i.e., it was not bequeathed to his sons.
וְכֹל הֵיכָא דִּכְתִיב הֲלוֹם לְדוֹרוֹת הוּא וְהָא גַּבֵּי שָׁאוּל דִּכְתִיב הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ הוּא אִין זַרְעוֹ לָא
Traduction
The Gemara counters: And is it so that anywhere that it is written ''hither'' the verse is referring to kingship for future generations as well? But isn’t it written about the kingship of Saul: ''They asked of the Lord further: Is there yet a man who comes hither'' (I Samuel 10:22), and Saul was indeed a king, but his descendants were not.
אִיבָּעֵית אֵימָא הָא הֲוָה אִישׁ בּשֶׁת וְאִיבָּעֵית אֵימָא שָׁאנֵי שָׁאוּל דַּאֲפִילּוּ בְּגַוֵּיהּ לָא קָאֵים
Traduction
The Gemara responds: If you wish, say: There was Ish-Bosheth, Saul’s son, who was a king (see II Samuel 2:10), indicating that Saul’s kingship did pass to his son. And if you wish, say instead: Saul is different, because the kingship did not stand even for himself, and this is why it did not pass on to his descendants.
Rachi non traduit
שאני שאול דאפי' בגויה לא קמא. ומיהו הלום מלכות עולמית הוא וכשפסקו לו לשאול מלכות עולמית פסקו לו אבל הוא גרם לעצמו שתנטל הימנו:
כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹסְקִים גְּדוּלָּה לָאָדָם פּוֹסְקִים לוֹ וּלְזַרְעוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וְגוֹ' וְאִם הֵגֵיס דַּעְתּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי עֹנִי
Traduction
The second response is in accordance with that which Rabbi Elazar says that Rabbi Ḥanina says: When greatness is apportioned to a person in Heaven, it is apportioned to him and to his descendants until the end of all generations, as it is stated: ''He withdraws not His eyes from the righteous; but with kings upon the throne He sets them forever, and they are exalted'' (Job 36:7). But if he then became arrogant, the Holy One, Blessed be He, humiliates him, as is stated in the next verse: ''And if they be bound in fetters, and be held in cords of affliction'' (Job 36:8). This was the case with Saul.
Rachi non traduit
כדרבי אלעזר. דאמר אם הגיס כו' ויגבהו ואם אסורים בזקים גבהות לבם גורם להם להיות אסורים בזקים ילכדו בחבלי עוני:
בַּעֲלֵי מוּמִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין כּוּ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן כָּל זָכָר לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין
Traduction
§ The mishna teaches: Blemished priests, whether they are temporarily blemished or permanently blemished, receive a share and partake of offerings, but do not sacrifice them. The Gemara explains: From where are these matters derived? As the Sages taught in a baraita: The verse states with regard to the meal offering: ''Every male among the sons of Aaron shall eat it'' (Leviticus 6:11). The phrase ''every male'' serves to include blemished priests.
Rachi non traduit
כל זכר. קמא במנחה כתיב בצו את אהרן:
לְמַאי אִי לַאֲכִילָה הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל אֶלָּא לַחֲלוּקָּה
Traduction
The Gemara clarifies: For what matter is this derivation necessary? If one suggests it is for the matter of consumption, it is already stated explicitly: ''Any man of the seed of Aaron the priest who has a blemish…He may eat the bread of his God, of the most sacred, and of the sacred'' (Leviticus 21:21–22). Rather, Leviticus 6:11 is necessary for the matter of receiving a share, teaching that blemished priests may do so along with the other priests. This is the source for the mishna’s statement.
Rachi non traduit
אם לאכילה. להתירו לאכול מחלק חביריו אם יזמנוהו עמהם אבל הוא לא יחלוק:
תַּנְיָא אִידַּךְ כָּל זָכָר לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין לְמַאי אִי לַאֲכִילָה הֲרֵי כְּבָר אָמוּר אִי לַחֲלוּקָּה הֲרֵי כְּבָר אָמוּר שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא תָּם וְנַעֲשָׂה בַּעַל מוּם בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל זָכָר
Traduction
It is taught in another baraita: The verse states with regard to the sin offering: ''Every male among the priests may eat thereof'' (Leviticus 6:22). The phrase ''every male'' serves to include blemished priests. The Gemara explains: For what matter is this derivation necessary? If one suggests it is for the matter of consumption, isn’t that already stated in Leviticus, chapter 21? If one suggests it is for the matter of receiving a share, isn’t that already stated in verse 6:11? Rather, the verse is necessary because one might have thought that I have derived only the halakha with regard to a priest who was at first unblemished and later became blemished. From where is it derived that one blemished from birth also receives a share? The verse states here: ''Every male.''
Rachi non traduit
לחלוקה. ליטול חלק כאחד הכשרים:
כל זכר. תניינא בחטאת כתיב והשלישי באשם וברייתות הללו בת''כ במדרש המקראות:
תַּנְיָא אִידַּךְ כָּל זָכָר לְרַבּוֹת בַּעַל מוּם לְמַאי אִי לַאֲכִילָה הֲרֵי כְּבָר אָמוּר וְאִי לַחֲלוּקָּה הֲרֵי כְּבָר אָמוּר וְאִי לְבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ הֲרֵי כְּבָר אָמוּר שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעַל מוּם עוֹבֵר מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל זָכָר
Traduction
It is taught in another baraita: The verse states with regard to the guilt offering: ''Every male among the priests may eat thereof'' (Leviticus 7:6). The phrase ''every male'' serves to include a blemished priest. The Gemara explains: For what matter is this derivation necessary? If one suggests it is for the matter of eating, isn’t that already stated? And if one suggests it is for the matter of receiving a share, isn’t that already stated? And if one suggests it is for a priest blemished from birth, isn’t that already stated? Rather, the verse is necessary because one might have thought that I have derived only the halakha with regard to a permanently blemished priest. From where is it derived that a temporarily blemished priest also receives a share? The verse states here: ''Every male.''
Tossefoth non traduit
בעל מום עובר מנין ת''ל כל זכר. תימה דלמא איצטריך לבעל מום מעיקרו חד לאכילה וחד לחלוקה דאי מחד ה''א דוקא אכילה ולא חלוקה כמו קטן דאוכל ואינו חולק וי''ל כיון דאשכחן תם ונעשה בעל מום דאין חילוק בין אכילה לחלוקה דבסתמא ה''ה לבעל מום מעיקרו וא''ת דהכא מייתרי ליה הנך תלתא כל זכר דכתיבי במנחה וחטאת ואשם משמע דילפי מהדדי וגבי טבול יום בדינא דר''א בר' שמעון מצריך תלת קראי למנחת ישראל וחטאת וחזה ושוק:
כְּלַפֵּי לְיָיא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אֵיפוֹךְ
Traduction
The Gemara objects: Isn’t it the opposite [kelapei layya]? Wouldn’t I have thought that a priest with a permanent blemish would be treated more stringently than one with a temporary blemish? Rav Sheshet said: Reverse the wording as follows: One might have thought that I have derived only the halakha with regard to a priest with a temporary blemish; from where is it derived that one with a permanent blemish also receives a share?
Rachi non traduit
כלפי לייא. בעל מום עובר משמע להתירו טפי מבעל מום קבוע:
רַב אָשֵׁי אָמַר לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ וְאִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא
Traduction
Rav Ashi said: Actually, do not reverse the wording, and this is not difficult. It was necessary to teach that even a priest with a temporary blemish receives a share, because it might enter your mind to say
Rachi non traduit
לא תיפוך. ואיצטריך קרא למידרשיה הכי מהו דתימא קרא קמא קבוע הוא דאכשר דרחמנא חס עליה משום דלית ליה היתירא למחר וליומא אחרינא אבל עובר דאית ליה היתירא למחרת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source